"מצרים שלי הייתה בולגריה, כי עליתי משם, והפרעה היה רדיפת היהודים ששלטה במלחמת העולם השנייה.

לא ניצלו אותי לעבודות כי הייתי ילדה וגם את הוריי לא, כי היה להם אישור להמשיך לעבוד בעבודתם.

אחד הדברים שכמעט השאיר אותי ואת משפחתי בבולגריה זה שהיה לנו שם בית מסודר וכל המשפחה הייתה בבולגריה. כשרצינו לעלות לארץ לא היה קשה לארגן את הנסיעה כי זה היה אחרי המלחמה.

המשה שלנו היה אחותי- היא נסעה לפנינו לארץ, וזה דרבן לכולם לבוא בעקבותיה ולאחד את המשפחה.

הנס שהתרחש בזמן העלייה לארץ זה כששטנו ארצה עם אנייה, כמעט כל הנוסעים סבלו מהקאות ואני בנס הרגשתי מצוין."